1.2.23

בבאר שבע - אחרי שכבר החלטתי לעזוב את מירב לחלוטין, בגלל שאמרתי אםס הסיכוי אחרי מספר גדול של גברים וזה נראה נמתח ללא סיבה כלל כי היא לא אותו בנאדם שהתחתנתי אותו ברגע זה 
ואיני יודע אם יהיה בית יהודי ועוד עניינים, לא קלים והיא לא רוצה בכלל ולא ברור לה מה תעשה בחיים, וכל עוד אשים מנסים לחבר בנייינו בגלל הטענה "שיש עוד סיכוי", רק תעשה את זה.
יוחאי אומר זה כבר עבר את הגבול של "בו ננסה להחזיר " מזמן !!! ובו נשחרר והמשימה של מי שמנסה להחזיר אותנו יחד תסתיים.
היה לי תורת מנחם כלשהי בבית אימי, כנראה מהחלק שקניתי בשביל המאמר לווארט.
פתחתי את הספר לקרוא משהו והתחיל התוועדות בנושא, שאסור לפרוש מהמלחמה וראיתי שהבאבא ממש מדבר אלי בבקשה לעשות מאמץ אחרון וכיאלו לא מאמין לכך שאני מפסיק 
ובהבטחה שהדבר יגיע ורק צריך לעבוד בכל הכח ותוך כדי שאני קורא אני רוא ומרגיש שהבאבא לא מדבר איתי על עניין הנישואין הוא לא מתכוון רק לעניין משפחה אלא על גאולת עם ישראל ממש שכיאלו תלויה במלחמה שלי על אי ויתור על הנישואין
וידעתי שזה אמיתי מאוד וזה מאמץ אחרון ולא ידעתי למה הוא משווה, מה שכן הרגשתי דירבון קשה עם טורניא כלפי זה שאני חושב לוותר והוא סוג של יתן לי סיכוי אחרון בתנאי שאני יפעל בכל הכח ואז אין שאלה שאני יצליח בהבטחה,
מה שכן אצלי בידיעות זה קרב כמעט אבוד (ולא סתם אומרים על קרב אבוד), חגרתי חלצים והתחלתי להילחם. מה שכן זה הביא לחורבן שלי ביודעין כמעט ברגע שהמדינה: שלדעתי היתה בתפקיד 
   הקסט' .... "(המילה ברש"י על תפקיד המוציא להורג של משה), שאם אני לא נותן מתחזקים עלי העיצומים משמיים
וזה קשור לענייני צדיקים - היינו שיש לך משימה ובמקביל, בגלל שנתנו לך את האפשרות לעשות את המשימה שלך בחיים ,לפעמים אחרי שהשערים ננעלו יש עליך עיצומים גדולים
במקביל וככל שאתה מאריך את הזמן, לבקש לעשות עדיין את המשימה.
והמוציא לפועל של העיצומים במקרה הזה היתה המדינה.
אם הייתי נותן גט בשלב ההוא, לא היה לי בעיה לגדל את הילדים באושר ולמצוא אישה נוספת, בשלב ההוא
להמשיך לומר : "אולי יהיה שלום בית" ,ואז האישה ואני חצי מוחזקים בעניין על ידי המדינה ואולי כביכול זה דומה לעינוי הדין. גרם למצב שבו זה התחיל לנגוס בחיים שלי גם אחרי שהתגרש, וסיבך אותי פעם ראשונה בחיים בשם רע.
שהתחיל לקלקל לי את החיים שיהיה לי אחר כך עם הילדים ואולי אישה אחרת.
כמובן שאם הייתי עוזב לפני, זה לא היה  קורה בכלל, ועל זה מסרתי את הנפש לעשות מה שהבאבא אומר
כשראיתי את החיים (שיהיו לי) אחרי שהעניין לא יצליח, כי הוא קרוב היה לא להצליח, מטמוטטים
והמשכתי. קבלתי על זה שכר לא קטן(בשילוב עם שאר הדברים שעשיתי כל החיים) שרוח הקודש התאחדה איתי ממש וזכיתי לנבואה במהלך הזמן ההוא.
אבל חיי נהרסו, שנהייתי רדוף ועם שם רע (לא מוצדק), התיקים שהדביקו עלי והפיצו עלי בציבור שעשיתי איזה מעשים לא הגונים
שמעולם לא עשיתי, וגם שם של משוגע וניסו למנות עלי את הורי, ולהגביל לי חתימת צ'קים ואשראי, מטעמים שאני כביכול "שוטה" בבנק(מהמדינה- מהשב"כ)
אחרי שנים שמגיל 18 עד 26-יש לי שם מאוד מכובד בבנקים ואני כמובן עצמאי לחלוטין בכל עניין בנקאי, יש לי אפשרות להוציא בחשבון 
סכומים כמעט בלתי מוגבלים(לא יודע אם היתה לי מסגרת, אם היו חריגות גדולות היו מתקשרים, ממלאים וממשיכים), וכמה כרטיסי אשראי שארצה עם מסגרת גבוהה,אם הייתי צריך.
הייתי אברך צעיר ההוצאות שלי בין 15,00 - 25,000. 
סבלתי מאוד וחיי הפרטיות של משפחתי המורחבת נהרסו גם, בגלל המעקבים בקשו מהם כל מיני דברים שנוגעים  אלי, ואז דברו עם אנשים מסביבם בעבודה.
קוויתי שאחרי ימות המשיח יוקל להם, כי בטוח הדברים האלה והדברים שבאו אחריהם, היו מסתיימים אחרי ימות המשיח.


זה התחיל באי יחס חברתי קשה  מאוד והמשיך לרדיפה של תיקים פליליים שהתחילו לנגוס בחיים המאושרים שלי גם אחרי שאני יעזוב את מירב,
דבר שלא אמור היה להיות. אבל בגלל שהבאבא הבטיח וביקש מסרתי את הנפש בכל הכח. ובמסירות נפש כמו מסירות נפש.

ועוד משפט שאלתי על איזה יום שהבאבא התפלל תפילת יום טוב, רמזו קצת על הנישואין בפעם השניה אחרי פת חהתרה.
אם זה נכון איני יודע. 
אבל זה שהיה לבאבא חזיון(נבואה) לפני מיתה (תשנ"ד) על החתונה זה אני וודאי,
כי הנושא עלה לכותרות בזמנו, וזה הי נחשב למשהו חשוב ביותר.
מי שיודע לא בטוח יגלה וניסה קצת לשנות את הדבברים מקנאה כלפי שזכיתי 
לזה שהיו נבואות עלי(באור בהיר כביכול משהו שהבאבא הרגיש הרבה שמחה) לפני כל כך הרבה שנים, 
ואז כביכול הייתי ידוע לקב"ה בזמן מוקדם של סדר הדורות.
להעיר: נולדתי בכ"ו אדר תש"נ הבאבא נפטר ג תמוז תשנ"ד, בזמן הנישואים הייתי בן 24 הנבואה בערך מזמן שהייתי בגיל  28
ואיני יודע באיזה שנה התנבא בטוח יותר מ20 שנה לפני המקרה.
מה שכן הבאבא הי"יץ, האדמו"ז ומשה ראו אותי בנבואה לפני יותר שנים.
הבאבא הי"יץ בתור ילד שמהלך איתו בעולם הסיפורים(שאני בן 3-4)  ( אחרי השבר הגדול דיין(על שם המקצוע) שאל אותי) אם היה לי שיער צהוב בילדות בגלל הבאבא היי"ץ, עניתי צבע זהוב, וסימנו שעניתי לא(במנפולציה של הבאבא נגדי להגיד שאני לא משיח,אלא הוא).
הבאבא היי"ץ כתב את "ספר הזכרונות" שני חלקים (סיפורי צדיקים) , והוא מרבה לספר בזכרונות שלו(ליקוטי דבורים) - על התפקיד שהטיל עליו אביו הרש"ב לכתוב סיפורים על צדיקים מילדות(מאז שהיה ילד)
. 
 לא זכיתי לקרוא את ספר הזכרונות עד הישיבה גיל 19+,אבל אני מבין שספר על סיפורי צדיקים מיועד לגיל של ילדים, אחרי ששמעתי את הסיפור (בנוגע אלי בגיל 30+) 
הבנתי שאולי הייתי אמור לקרוא או לקבל את הספר בזמן שהייתי ילד(כי לא ברור לי למה אביו יטיל עליו כזאת משימה כמו שסיפר בליקוטי דבורים ואולי זה קשור לפגישה המסתורית איתי 'שהייתי ילד,
 משימה(לא שגרתית)שוודאי הטיל ברוח הקודש, 
ספר כזה גם ואולי בפרט,
מיועד להגיע לקהל שאינו שומר מצוות,בגלל שהבאבא היי"ץ גם עסק בהפצת המעיינות לציבור שאינו שומר תורה ומצוות באמצעים כאלה  
בבגרות שעסקתי בחינוך חשבתי לעשות סדרת אנימציה לסיפורי הספר, שתגיע אולי לערוץ 11.
----
מה שכן מיזה אולי לרבי הרש"ב דרך היי"ץ גם היה קשר קטן אלי.... וזה מעניין לדעת בעתיד
----

 מה שכן בתחילת זרימת המידע שהגיע לכל מיני אנשים אחרי השבר הגדול מהעליונים, אמרו לי 
משפט: כולנו היינו בחתונה, אבל זה לכאורה הי על זמן לפני זה. 

------------
לא זוכר איך השיגו את ההיתר הזה "לאופטרופוס" אולי פיקוח נפש(הלכו לדיין עם אסמכתות שיוחאי ימות או הילדים שלו, 
אם לא יתנו לאחיו אישור אופטרופוס ואז יוכלו להציל על ידי איזה עיסקה קטנה( וכו'...) לפעמים הגישה התמימה של הדיינים שם שזה אפילו לא שאלה!? ,
  בשביל פיקוח נפש יתנו כמה כאלה פסקים במיוחד ששומעים שהעסקה המדוברת זה על משהו קטן ויוחאי סתם לא מאשר אותה 
ואז נפלו ברשת , ובד"כ עם מסמך-(פסק כזה) אפשר להסתובב בכמה בתי דין בעולם העליון ההוא, 
 "ועם היתר מהאח למוסד(אפילו מוקלט) יכולים לגשת לבתי דין עם אסמכתות ולקבל דברים),בלי שיודעים הבית דין שנתן מה עושים עם כזה היתר "אופטרופוס" 
וזה גרם לפיקוח נפש פי כמ וכמה גדול עלי, שלאנשים כאלה יש אי פעם בחיים כח כלשהו מעלי,ואנשים בתוך המערכת יודעים שזה אחד הדברים שהפיל את הגאולה, שאנשים מתוחכמים
כמו האנשים האלה דברו עם אנשים תמימים שלא מבינים הרבה או טיפה באומנות המלחמה (ולזה קראתי הזליגות, הפתח לכאלה דברים). 

לזכור שעופר הרוויח כח בכך שדבר עם משפחתי (אחי דוד ואולי אימי) בהעולם העליון שמעל לעולם שלנו, שהם במוסד רק שיתנו לו אישור לעשות כל מה שצריך(מילים כיוצא בזה), 
כביכול עם החברי משפחה האלה השיגו איזה היתר אופטרופוס עלי, והיה מיזה נזק קשה,
וזה היה בזמן בהיסטוריה שהמוסד היה חלש (חסר כח) והשב"כ חזק בהרבה.
  ומשם הוא הרוויח את הכל,
פתיחה לכח,
מה שכן לא מילאו אפילו קצת את המילה שלהם כלפי המשפחה.

---------


*לא יודע אם היה לי תורת מנחם מלאה בהמשך החיים אחרי גירושין? מקוה שלא היה חזבז ואולי קניתי רק לקו"ש מלא ואיגרות
  
יש לי אינציקלופדיה בבית חב"ד כל הכרכים
שיכולה ללכת לבית חב"ד אחר או כולל אחר בהסכם אבל לא לבית 
(בשביל לימוד מהיר של הדעות בסוגיה אחרי שהתנסתי במקצועיות והעקפיות של הערכים) 
כשלמדתי בכולל , 
ונצרכתי לתקציר של הדעות בסוגיה בדחיפות בשביל ידע כללי (על הסוגיות של הכלל או ההלכה) בתור התחלה ואז אחר כך לפעמים לפסיקה.
 כללי : כי הסוגיות מובאות שם בקצרה מאוד וצורה סיכומית. 
ומשמשות כמפתח לשקלא וטריא בדעות לערך ההלכתי 


*למה ידע כללי ולא עיקפי ? 
ידע כללי מקיף, המילה כלל כנראה מתאימה, אולי כי לא נכנסתי בהכרח רק לסוגיות שאני פוסק בהם עכשיו אלא שיהיה לי מידע נוסף בהלכה בעניינים יסודיים, וכללי פסיקה.
(*א)ני לא יודע עד שאני יודע
**  ..( אבל זה לא הכוחות שהיו לי פעם אלא הדבקה של מילה או מילים, אבל כנראה בתיאום מוח שלי במקום אחר בתזוזות קטנות ומחיקת קישורים קטנים , ואחר כך פתיחתם (הרבה פעמים זה סוג של 
*** (כתבתי לגבי , "חכמה " שיורדת לבינה במיוחד אצלי זה כלי מאוד שמיש וחזק שמתחיל לרדת משהו מחכה אם הזמן ראית :א. שיוצא לי מהפה איזה מילה שאני מדבר בצורה
 יותר לחוצה וגסה מהרגיל שלי אבל זה נראה שזה קשור לסוג החכמה שלי אולי לנשמה 
אומנם אני לא יגיד את המילה הזאת ואני גם לא כזה אימפולסיבי , ולכן אני אומר זה לא אני(וזה נכון), מצד שני אני מבין, שהמילים שמגיעות (בעבר לפחות) זה לא בטכניקה של סתם הדבקת מילים זרות
אחר כך זה כן המשיך להדבקה, אלא זה הזזה של הנפש שלי, והתכונות אופי שלי באופן מסויים, "יותר אימפולסיבי" , לבוש נשמתי יותר נמוך, וכו, ובצורה הזאת, מי שעשה את זה יכול לטעון שזה עדיין אני מבחינתו.
כביכול הוא מנסה להגיד שלמרות שאני רואה שיוחאי לא יקלל, במקרה הזה, יש לו איז מידע שזה גם נחשב  " יוחאי" כביכול. אני לא נכנס לסוגיה ההלכתית.
אבל מאז שזה ככה, אני מנסה לבדוק את המילים למה יצאו כי הם אכן מתחילים בחכמה ויורדים לבינה. ולפני שאני פוסל מילה אני בודק למה אמרתי אותה, כי זה כביכול בא מהחכמה ולא הספיק להתבשל בבינה (בעבר פחות). אז פסלתי הרבה מילים כי לא הייתי כזה אימפולסיבי להגיד כאלה מילים
.
אחרי השלב הזה ראיתי שהתחיל שיבוש יותר גדול שאיני מזהו לחלוטין.אבל לפעמים מה שעושים זה שמים מילה שבמערכת יוחאי יגיד אותה, ומורידים את הטעמים השכליים או חלילה, לשבש את המילים שאני אומר סתם, ואני צריך לבדוק 
חשבתי על המילה כי? או לא ?, ואני שם בסוגרים עד שאני בודק, וגם משבשים לי את הדרך למה שמתי את המילה. ואני דרך כלל בודק מה נתיב המחשבה שהיה לי שאמרתי את המילה. ולבדוק אם טעיתי.

בכל מקרה אני בודק את הדברים. נתיב מחשבה המחשבות שהובילו למילה הזאת

נעילה במוח:
- יש לי נעילות במוח היום לא לדעת את הפירוש למילה שאמרתי ,בינתיים, לדעתי כדי לסמן אותה כטעות ורק בעתיד בצורך יתנו את האפשרות לדעת מה המשמעות.